מתקני השירותים הם חלק חשוב מאד מכל מבנה ציבור, בין אם מדובר בקניון או בחדר הכושר, במסעדה, במגרש הכדורגל או בקולנוע. בכל מקום בו אנו שוהים זמן רב אנחנו רוצים לדעת מראש, שאם נצטרך להתפנות יהיה לנו את הפתרון המתאים לכך.

מצד שני, בכל המקומות האלה, השירותים הם חלק "לא כלכלי" לכאורה. בקניון הם שטח לא מושכר, במסעדה אי אפשר לשים שם כיסאות, במגרש הכדורגל לא מוכרים כרטיסים לשירותים וכן הלאה. כמובן שכל מי שיש לו מעט הגיון ותודעת שירות מבין שאף בעל עסק הגיוני לא יוותר על השירותים עבור עוד חנות או עוד שולחן מפני שאז פשוט לא יגיעו אליו אנשים, אך ההקצנה הזו חשובה כדי להבין שלעיתים בעלי העסקים רוצים להסתפק בפחות. בדיוק לשם כך נוצר תקן תאי שירותים במבני ציבור בישראל.

מה מכסה התקן ומה ההגדרות?

התקן מכתיב בצורה מאד ברורה את כמות תאי השירותים המחויבים להיות במקום על פי מספר האנשים המקסימלי שמותר לארח באותו המקום.

מספר זה נקבע בזמן רישוי העסק ותמיד חייבים להתייחס למספר המקסימלי ולא לממוצע, תחזיות או סטטיסטיקה מהעבר.

כך למשל, עסק שמספר האורחים המקסימלי בו הוא 500, יחויב בהתקנת 4 כיורים ו-5 אסלות בשירותי הנשים, ובשירותי הגברים 4 כיורים, 3 אסלות ו-5 משתנות.

כמובן שהמספרים משתנים על פי כמות האורחים המקסימלית המוגדרת ברישיון העסק.

גודל תאי השירותים

במקרה הזה התקן מגדיר בנפרד תאי שירותים רגילים לעומת תא שירותי נכים, וכן ישנה הפרדה בין גודל תא שירותים ציבוריים כאשר מדובר בתא העומד בפני עצמו, כלומר עם קירות מלאים, לבין מידות  שירותים ציבוריים כאשר התאים מופרדים במחיצות.

התקן מקפיד להגדיר לא רק את השטח הכולל של התא, אלא גם את הרוחב המינימלי ואת האורך המינימלי, כדי למנוע פרשנות "מתירנית" למידות התא כאשר ישנם אילוצי מקום או תכנון.

 :המידות לתא שירותים על פי התקן מובאות בטבלה הבאה

* בתאי שירותי נכים אין הבדל בגודל התא במקרה של תא מלא או תא המופרד על ידי מחיצות.

האם כל אסלה מתאימה למידות האלו?

התשובה הפשוטה היא לא.

אסלה סטנדרטית מגיעה ל"עומק" של 57 ס"מ, ואם נוסיף למידה הזו את אורך הדלת שנפתחת כלפי פנים, במקרה של תאים המופרדים על ידי מחיצות (90 ס"מ בקירוב), נקבל ארך של 147 ס"מ בקירוב, שהם יותר מהאורך המינימלי של תא השירותים.

כלומר – אם רוצים לבנות את תאי השירותים בגודל המינימלי, בתאים המופרדים על ידי מחיצות יש לבחור את האסלות המתאימות, שהן קטנות במעט מהאסלות הסטנדרטיות כדי לאפשר פתיחה של הדלת וכן תמרון מינימלי בתוך תא השירותים.

איפה התקן נגמר ומתחילה האחריות שלך?

בתחזוקה, באבזור ובעיצוב.

התקן מגדיר את הדרישות המינימליות, ברמה כזו שפחות מהן זה כבר לא חוקי. ברור שעבור המבקרים אצלך במקום אפשר לעשות יותר.

זה מתחיל מאבזור עשיר ואיכותי של תאי השירותים והכיורים, ממתקני הסבון, דרך מתקני נייר הטואלט, ייבוש הידיים ואפשרויות נוספות לשיפור ההיגיינה.

באבזור תאי השירותים יש תמיד 3 מישורים אליהם יש להתייחס, הראשון הוא איזה ציוד מכניסים (רק את המינימום או יותר), איכות הציוד, והעיצוב.

דרך נוספת לגרום לכל מתחם שירותים לעלות רמה היא פשוט לתחזק אותו כהלכה, גם בניקיון היומיומי, וגם בתחזוקה שוטפת, לוודא שהכל שלם, הכל עובד, אין כתובות על הקירות, מראות שבורות, מתקני סבון חסרים  או נזילות.

שירותים מתוחזקים היטב משפרים את החוויה בצורה משמעותית גם אם המתקן עצמו מינימלי.

הדרך הנוספת לשפר את החוויה היא על ידי עיצוב יוקרתי ומשתלב עם המקום.

אל תאמרו – "זה רק עיצוב". לעיצוב יוקרתי ומכובד יש השפעה רבה גם על התחושה של המשתמשים, וגם על ההתנהגות שלהם. קל יותר לשמור על שירותים המעוצבים בצורה יוקרתית, מפני שהמשתמשים עצמם נוטים לנהוג בהם בכבוד יתר.

לסיכום

בישראל קיים תקן המגדיר בדיוק את מספר וגודל תאי השירותים שיש להציב במקומות ציבוריים.

זהו המינימום הדרוש, ולכם יש אפשרות לשדרג את החוויה על ידי תחזוקה טובה, אבזור ועיצוב מושקע של המקום.

צרו קשר עם המומחים של אמבין, כדי להבין איך אפשר להעלות בקלות את הרמה בשירותים הציבוריים שבאחריותכם.